איטום גג ביריעות ביטומניות

מה זה בעצם

יריעה מגולגלת של ביטומן (זפת מעובדת) עם שריון פוליאסטר או פיברגלס באמצע, ולפעמים ציפוי אגרגט לבן מלמעלה נגד שמש. פורסים אותה על הגג ומרתכים בלהבה: הביטומן נמס ונדבק לתשתית וליריעה השכנה. התוצאה היא שכבה אחת רציפה, גמישה, בעובי 4 או 5 מ״מ.

איפה זה נכשל, וזה הדבר שחשוב להבין

לא במשטח. במשטח יריעה טובה מחזיקה 15 שנה. הכשלים הם בשלושה מקומות: בתפרים בין יריעה ליריעה, אם הריתוך לא היה מלא לכל אורכם; ברולקות, הפינה שבין הגג לקיר, אם היריעה לא עלתה על הקיר מספיק גבוה ולא נסגרה בפס פח או בסרגל; ובחדירות, סביב צינורות ורגליות, אם לא נחתכה טלאי סביבן. שלושת המקומות האלה הם 90% מקריאות האחריות בענף, ולכן הם 90% ממה שאנחנו מצלמים בסיום.

איך עושים את זה נכון

1. ניקוי וייבוש. גג רטוב או מאובק לא מקבל יריעה. מחכים ליובש גם אם זה מזיז תאריך.
2. פריימר ביטומני. שכבת הכנה שבלעדיה היריעה לא נדבקת לבטון. מדלגים עליה כשרוצים לחסוך שעה, ומשלמים על זה בחורף.
3. רולקות קודם. רצועות יריעה בפינות ועל הקירות, לגובה 20 עד 30 ס״מ, לפני המשטח.
4. המשטח, עם חפיפה של 10 ס״מ בין יריעות, וריתוך מלא לכל אורך התפר עד שרואים ביטומן זולג מהחפיפה.
5. חדירות עם טלאי ומצווארון סביב כל צינור.
6. סגירה מכנית של קצה היריעה על הקיר בסרגל אלומיניום או פח, ומסטיק מעליו.
7. בדיקת מים. מציפים, מחכים, בודקים. אחרי זה הדוח והתשלום האחרון.

כמה מחזיק, וכמה עולה

10 עד 15 שנה בשמש הישראלית, תלוי בעובי, בציפוי העליון ובתחזוקת המרזבים. זה טווח מקובל בענף ולא הבטחה. המחיר למ״ר מופיע בעמוד המחיר, והאחריות שלנו על העבודה כתובה בהצעה.

מתי לא

גג עם עשרות חדירות, פינות ומפלסים. שם כל טלאי הוא נקודת כשל, וציפוי במריחה ללא תפרים עדיף. גם כשאי אפשר לעבוד בלהבה, ליד חומרים דליקים או במבנה שאסור בו אש.